Saturday, May 2, 2015
Friday, May 1, 2015
The importance of having set times to study torah
Something interesting:
הצלחה רק על-ידי קביעות עתים!
ב'יחידות מחודש תשרי תשל"ז תבע הרבי בחריפות מאחד השלוחים להשקיע יותר בקביעות עיתים לתורה
(תוכן הדברים התפרסם בעלון מיוחד שיצא-לאור השנה לרגל כינוס השלוחים):
אינני שומע ממך אף פעם על קביעות עיתים לתורה, ומכיוון שאינני שומע – סימן שאין לך קביעות עתים, כי אם היה לך קביעות עיתים בוודאי היית מדווח לי, שכן בוודאי רצונך לגרום לי נחת.
וזה שאין לך קביעות עיתים לתורה, זה מעמיד בספק ובסימן שאלה את כל העסקנות הציבורית שלך. וכפי שאומרים כל שבת "וכל מי שעוסקים בצורכי ציבור באמונה – הקב"ה ישלם שכרם", מהו ה"שכרם"? לכל לראש שיהיה להם הצלחה רבה בלימוד התורה. שהעסקנות הציבורית שלו לא תפריע ללימוד התורה שלו.
וכפי ששאלו פעם את הצמח צדק שהיה לו אלפי אלפים של חסידים איך הוא מספיק לכתוב כל כך הרבה דברי תורה, וענה הצמח צדק שכשיש סייעתא דשמיא יש גם "נביעת הקולמוס". ואף שאף אחד לא יוכל להשוות את עצמו להצמח צדק, אבל שמץ מנהו יש לכל אחד.
וכאמור, המבחן אם הוא באמת "עוסק בצרכי ציבור באמונה" – כשזה לא מפריע ללימוד התורה ולעבודת ה' שלו. ומי שבכלל אין לו קביעות עיתים, איז דאָס אַ ווילדע זאַך און אַ ווילדע הנהגה [=זה דבר מבהיל והנהגה מבהילה]...
כל זה הוא בקשר לעצמו, אבל האמת היא שמי שאין לו קביעות עיתים – זה פוגם בכל העסקנות הציבורית שלו. וכפי שרואים במוחש שעסקן או שליח שיש לו יותר קביעות עיתים לתורה כך גדולה יותר ההצלחה בפעילות שלו. וכן להיפך.
און די הבהלה [=וההבהלה] שבדבר – אַז דו שלעפסט מיר אַריין אין דעם [=שאתה 'גורר' אותי לתוך זה]. כי ההצדקה שלך שאין לך זמן ללימוד התורה מכיון שאתה עוסק בענינים שלי, און אַלעס בין איך שולדיג [=ובהכול אני אשם!].
ועל כל פנים שמכאן ולהבא יתוקן הדבר, ובהחלטה נחושה באופן של "אַזוי און ניט אַנדרעש" [=כך ולא אחרת], שלא יעבור שום יום בלי קביעות עיתים לתורה, וכל המוסיף מוסיפין לו בכל העניינים, לכל לראש בהצלחה רבה ומופלגה בכל העסקנות הציבורית שהוא ממונה עליה, ועד לחיים הפרטיים בבני חיי ומזונא רויחא, כפשוטו, למטה מעשרה טפחים.
Thursday, April 30, 2015
Knowing means doing
The Baal Shem Tov taught that from everything that a Jew sees or hears he must take a lesson in his service of G-d. This teaching finds its roots in the words of the Talmud, "Of all that G-d created in His world, He did not create a single thing without purpose" (Shabbos 77b). Or, as the Mishna says in Avos (6:11), "Everything that G-d created in His world, He created only for His glory." Included in "everything that G-d created," taught the Baal Shem Tov, is your encounter with any particular object or situation; your very perception of it was created for a purpose that will bring about "G-d's glory." G-d orchestrated your encounter with this article or event in order for you to apply its message in your duties toward G-d.
This idea is hinted in Rashi's commentary on the verse, "You shall not stand by the blood of your neighbor," which means, in Rashi's words, "to see his death and you are able to save him." Rashi does not write the final clause tentatively, "if you are able to save him", but factually, "and you are able to save him." Rashi's words thus imply that your awareness of your friend's suffering is in and of itself an indication that you are able to save him! And the proof is obvious: otherwise, why would your friend's suffering be made known to you "without purpose"?
The same principle applies equally when your fellow is at risk of spiritual death, as unfortunately so many of our Jewish brothers and sisters are today. The Torah warns us that we may not stand idly by our brothers' blood. Our very awareness of the spiritual threat facing our fellow Jews indicates that we are capable and personally obligated to save them, by each of us taking active part in the dissemination of Torah and Judaism.
—Likutei Sichos vol. 32, pp. 125-126
